יום שני, 5 ביולי 2010

מבוא למיקוד ידני

"To speak technically photography is the art of writing with light. But if I want to think about it more philosophically, I can say that photography is the art of writing with time. When you capture an image you capture not only a piece of space, you also capture a piece of time. So you have this piece of specific time in your square or rectangle. In that sense I find that photography has more to do with time than with light."
Gerardo Suter - "Black & White Magazine for Collector of Fine Photography", February 2001, page: 118 


אתמול רמזתי על כך שהטכניקה היעילה ביותר לצילום ריאקטיבי מהיר איננה כוללת מיקוד אוטומטי. סדר הפעולות המינימלי הדרוש לצילום תמונה במצלמה דיגיטלית מתקדמת הוא כזה:
  1. הבאת העינית אל מול העין
  2. הצלבת נושא התמונה עם נקודת הפוקוס הפעילה (בדרך כלל הנקודה המרכזית בפריים) וחצי לחיצה על המחשף
  3. קימפוז מחדש
  4. חשיפה
הגורם המגביל למהירות התגובה בתנאים אלה איננו המיקוד האוטומטי אלא פעולות הצלם: הצלבת נקודת המיקוד והקימפוז מחדש. כל אחת מהפעולות האלה נדרשת עבור כל חשיפה (אלא אם כן נעשה שימוש בתכונת הצילום הרציף). בעידן עדשות הפריים הידניות הדברים נראו אחרת. סדר הפעולות המינימלי שנדרש לשם אותה מטרה נראה כך:
  1. הערכת המרחק של הנושא מן המצלמה
  2. קביעת מפתח צמצם בהתאם לאיכות התאורה
  3. מיקוד העדשה למרחק מוקד מתאים
  4. הבאת העינית אל העין - לא חובה
  5. קימפוז - לא חובה
  6. חשיפה
שלוש הפעולות הראשונות נעשות פעם אחת בכל סדרת תמונות וללא צורך להביט בעינית כך שמהירות השגת החשיפה גבוהה יותר. טכניקה זו מכונה "מיקוד אזורי" (zone focusing) והיא מסתמכת על הערכה של מרחק הנושא מן המצלמה ועל עומק השדה. המיקוד המתקבל בטכניקה זו מידיו של צלם מיומן אמין מאד ומאפשר "קימפוז מגובה החזה", ללא הרמת העינית אל העין.

אם כן, לפניכם מבוא קצר למיקוד ידני. אני מתנצל על הנושא הטכני.


הכרת המושגים
עדשות פוקוס ידני יהיו מצויידות בטבעות הבאות: 
  • טבעת צמצם: טבעת שעליה מוטבעים מפתחי הצמצם בהם העדשה תומכת. המפתחים נתונים בסקאלה לוגריתמית בה כל ערך מייצג מפתח ששטחו מחצית מקודמו. למעשה אין חשיבות רבה למיקום טבעת הצמצם, בין אם היא בעדשה או במצלמה (כשהיא נשלטת באמצעות גלגלת).
  • טבעת מיקוד: טבעת המיקוד בכל העדשות הידניות, כמו גם בעדשות מיקוד אוטומטי רבות, מצויידת בשנתות המתארות את מרחק המוקד. סימון המרחקים על גבי העדשה עשוי לסייע במיקוד שמסתמך על הערכת מרחק הנושא מן המצלמה ועל הערכת עומק השדה.
  • טבעת עומק שדה: טבעת המסייעת להערכת עומק השדה המתקבל בכל שילוב של מרחק מוקד ומפתח צמצם. טבעת כזאת מצויה רק בחלק מהעדשות הידניות, במיוחד ברחבות שבהן.



טכניקות
מיקוד באמצעות העינית
המצלמות הדיגיטליות המודרניות אינן מצוידות באמצעים מסייעים למיקוד ידני כגון מסך מפוצל, ריינג'פיינדר או מסך זכוכית גרוסה. למרבה הצער, העיניות של רוב המצלמות קטנות ואינן מקלות על מיקוד ידני הנעזר בהערכת חדות התצוגה. ניתן להרכיב בתוך העינית מסך מפוצל מותאם, אך במקרים רבים תוספת של מסך כזה משבשת את  מדידת האור ע"י המצלמה. במצלמות בהן העינית גדולה ובהירה חשוב להתאים את הדיאופטר שלה לעין המכוונת על מנת לקבל תמונה בעלת חדות מירבית בעינית. עיניות אלקטרוניות מסוימות מציגות ארטיפקטים דמויי Moiré במישור הפוקוס, דבר המקל על המיקוד. חלק מהעדשות הידניות החדשות ביותר מצוידות בתקשורת אלקטרונית עם גוף המצלמה, דבר המאפשר שימוש ב"נורת" אישוש המיקוד (focus confirmation) שבעינית.

מיקוד מוקדם
במקרים בהם מצולם גוף בתנועה שמסלולה ידוע מראש ניתן למקד ידנית לנקודה אליה צפוי הנושא להגיע ולחשוף בזמן המתאים. טכניקה זו מתאימה במיוחד לצילום ארועי ספורט (אתלטיקה וספורט מוטורי).

מיקוד אזורי (zone focusing)
בבסיס הטכניקה הזאת עומדת הערכת המרחק של הנושא מן המצלמה ושימוש בצמצם על מנת להבטיח שהוא יימצא בתחומי עומק השדה. לשם עבודה בשיטה זו רצוי להשתמש בעדשה המצוידת בטבעת עומק שדה, אם כי הדבר לא הכרחי. הסבר השיטה יינתן באמצעות הדגמה. ברצוני לצלם את מחצית גופו העליונה של אדם המרוחק ממני כשלושה מטרים. ברשותי עדשת 50 מ"מ ידנית המצוידת בשנתות מרחקים על טבעת המיקוד שלה ובטבעת עומק שדה (כמו בתמונה למעלה). אכוון את טבעת המיקוד למרחק מיקוד של שלושה מטרים כדי להבטיח שהנושא יהיה ממוקד. כעת אתבונן בטבעת עומק השדה כדי להחליט באיזה מפתח צמצם להשתמש. המספרים שעל טבעת עומק השדה מציינים את מפתחי הצמצם האפשריים. כל מפתח צמצם מופיע פעמיים, פעם משמאל לאמצע הסקאלה ופעם מימינו. הקו המתחבר למספר שמשמאל לאמצע הסקאלה מוביל אל מיקום על טבעת המרחקים שמציין את הגבול הקרוב של עומק השדה. הקו המתחבר למספר שמימין לאמצע הסקאלה מוביל אל הגבול הרחוק של עומק השדה. בדוגמה זאת, אם אבחר במפתח צמצם f/4, כל מה שיימצא בתחום טווח המרחקים שבין 2.80 מטרים ו-3.30 מטרים יימצא בתחום עומק השדה וייראה חד בתצלום. אם אסגור את הצמצם ל-f/11 יגדל עומק השדה ויתפרש על כל התחום שבין 2.30 מטרים ו-5 מטרים. בשימוש בטכניקת המיקוד האזורי ככל שהערכת המרחק אל הנושא מדויקת יותר כך ניתן להשתמש בצמצם פתוח יותר מבלי שהנושא יצא מתחום עומק השדה. שימוש בטכניקת המיקוד האזורי בעדשה מתאימה חוסך למעשה את הצורך במיקוד ע"י התבוננות דרך העינית. זוהי השיטה המהירה ביותר לקבלת מיקוד גם במצלמות דיגיטליות מודרניות. מכיוון שעומק השדה קטן עם הגידול באורך המוקד, טכניקה זאת שימושית בעיקר בעדשות רחבות ונורמליות. המיקוד האזורי משמש בעיקר לצילום רחוב ולפוטוג'ורנליזם, אבל גם לצילום מקרוב של אובייקטים בתנועה (למשל ילדים).

מיקוד אזורי מתקדם
מלבד השליטה בעומק השדה באמצעות שינוי מפתח הצמצם ניתן לשלוט גם על התפלגות עומק השדה לפני נושא התמונה ומאחוריו. הדבר נעשה ע"י מיקוד למרחק קטן או גדול יותר מזה שהנושא נמצא בו. מובן שיש להקפיד שמרחק הנושא מהמצלמה ימצא בתחומי עומק השדה. ככל שהערכת המרחק מדויקת יותר כך ניתן להתקרב לגבולות עומק השדה. מיקוד למרחק קטן מזה שהנושא נמצא בו יגדיל את עומק השדה לפני האובייקט ויקטין את עומק השדה מאחוריו. ההיפך יתרחש אם מרחק המוקד יהיה גדול מהמרחק בו נמצא נושא התמונה. טכניקה זו קלה ומהירה יותר ליישום באמצעות טבעות עומק השדה והמרחקים מאשר בעזרת מיקוד אוטומטי.

מיקוד היפרפוקאלי (Hyperfocal distance focusing)
טכניקה זו היא מקרה פרטי של המיקוד האזורי בו עומק השדה מרבי. הרעיון הוא קביעת מרחק המוקד לערך המזערי בו עומק השדה מגיע לאינסוף. מעניין לציין כי הגבול הקרוב של עומק השדה במרחק מוקד היפרפוקאלי יהיה תמיד מחצית מרחק זה. המרחק ההיפרפוקאלי ניתן לחישוב לכל שילוב של אורך מוקד ומפתח צמצם. הוא תלוי באורך אלכסון מישור הפוקוס (הפילם או החיישן), באורך המוקד ובמפתח הצמצם. ניתן להשתמש במחשבון על מנת לבחון כיצד פרמטרים אלה משפיעים עליו. 2.5-4 מטרים הם מרחקים היפרפוקאליים אופייניים לעדשות רחבות  ב-f/8. נהוג להשתמש במיקוד היפרפוקאלי לצילומי נוף רחבים ולצילום פוטוג'ורנליסטי באור יום או באמצעות פלאש.


מתי כדאי להשתמש במיקוד ידני?
האיור הבא מתאר את יתרונות השימוש בפוקוס אוטומטי (מתחת לקו העקום) ובפוקוס ידני (מעל לקו העקום) כפונקציה של אורך המוקד והז'אנר הצילומי.


היתרון הגדול של מצלמות קטנות

השימוש בעומק השדה להבטחת נושא ממוקד מעלה סוגיה מעניינת: דווקא המצלמות הקטנות בעלות החיישן הזעיר מתאימות במיוחד לצילום ריאקטיבי. עומק השדה הגדול שהן מציעות בכל מפתח צמצם ומימדיהן הקטנים מציעים לצלם יתרונות של חדות מובטחת ושל השתלבות בסביבה (מצלמות ועדשות גדולות נוטות לבלוט ולמשוך תשומת לב). כל שצריך לעשות הוא להעביר את המצלמה למצב פוקוס ידני ולהתחיל לחפש סצנות מעניינות.


צולם במצלמה קומפקטית עמידה למים ביום אביב חם בכנרת

2 comments:

  1. איילת5.7.2010, 7:25

    שאול - לגבי צילומי ספורט

    כשמדובר בספורט לאורך מסלול מוגדר (מירוצים, שחיה וכיו"ב) בהחלט יש מקום למיקוד ידני, הממתין לאובייקט בנקודה שנקבעה מראש, להשגת קומפוזיציה טובה

    מיקוד כזה יאפשר גם פאנינג מוצלח, להדגשת המהירות.

    אולי נטמעו בי הרגלים של פעם, אבל תחום המיקוד הידני שלי גדול יותר מהמתואר בתרשים שלך

    השבמחק
  2. את צודקת. מיקוד מוקדם שימושי בצילום ענפי ספורט בהם מסלול התחרות ידוע מראש.

    השבמחק

Google Analytics Alternative