יום ראשון, 18 במרץ 2012

מחרוזת אסוציאציות חופשיות

If it is only photographer and people involved in the industry really looking at the images and doing something about it then what’s the point? I don’t need a Magnum photographer to tell me my image is well composed or nicely seen and powerfully shot, although I’d be fucking thrilled if they did. What I need is Joe public to tell me that my image made him get up off his wobbly chair, forget his thirst for overpriced lager and go out and help make change.

...

כמה קל לתרץ את העיסוק האינסופי שלנו בעצמנו בקלישאה לפיה הימים בהם ניתן היה לחולל שינוי באמצעות המצלמה חלפו לבלי שוב אי שם באמצע שנות הארבעים של המאה שעברה. נכון, סיכוייו של צלם בודד (או יוצר כלשהו) להשפיע על האנושות הנם אפסיים, אבל בעצם כך היה תמיד. זה אידיאל אוטופי שאי אפשר ליישם. חלום באספמיה. קשת בענן. האנשים אינם רוצים להשתנות. טוב להם ללכת בדרכם, אפילו אם היא רעה. די בכך שהתצלומים שלנו ישנו את התנהגותו, אפילו את עמדתו, של אדם אחד. זה יהיה הישג כביר. אנחנו כבר מכירים את האדם הזה. הוא יקר לנו ולכן אנחנו מוכנים להתאמץ עבורו - לבטא את אהבתנו, את הדאגה ואת המסירות שלנו כלפיו. בתצלומים.
...
 
לתמונה יש תכונה מוזרה: היא מדברת במקומות בהם המלים אילמות. לא, היא אינה יכולה להחליף את המלים, אבל מלים לא יכולות להחליף אותה. היא דוברת שפה שונה. והיא מובנת בשפתה. כמו מוזיקה.
...
 
תצלום טוב איננו המצאה; הוא תגלית. הוא פותח צוהר אל משהו שכבר היה כאן לפניו אבל איש לא נתן עליו את דעתו. יש רגעים בהם הרוח האפורה בה אנו שרויים מפסיקה לנשוב פתאום. ראייתנו מתבהרת, מתחדדת. ואז אנחנו פנויים להתרשם. לנשום. לגלות.
...

...

פרס נובל לצילום: Watson and Crick, 1962
...

Art: Andy Warhol
...

Art: Joseph Beuys
...

כמה ציפיה יש ביריעת קנווס מגולגלת. אינך יודע אילו צבעים תגלה, אילו אוצרות. האושר שבפריסתו; המגע הקשה של הבד העבה, המרוח בשכבות-שכבות של צבע שמן; טביעות אצבע שחורות, כחולות, אדומות וירוקות. וחומות.
...

אם לכל חודש היה צבע משלו, איזה מן החודשים היה חום? אולי חודש חשוון. שם מוזר, חשוון. מה מקורו? אולי פרסי? (בדקתי) לא, אכדי: וַרְחֻ-שַׁמְנֻ. הירח השמיני. העידן השני למלכותה של אלת הירח נינגל. אין סיבה למהר. יש עוד ארבעה אחריו. ארבעת ירחי הגשם והרוח והשקט.
...

דוד שחר. יותר מדי זמן עבר מאז קראתי בספריו. מעניין יהיה לקרוא אותו שוב. אולי את המסע לאור כשדים. האם אוהב אותו שוב? האם עדיין יש זכר למלים האלה בירושלים?
...

...

כמה זמן עבר מאז הלילה הקסום ההוא? אולי שנתיים. יש לירושלים הרגעים שלה. ירושלים שנואת נפשי שבלעה את כל אהבותי.
...

...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Google Analytics Alternative