יום שישי, 1 ביוני 2012

על מולטי-דיסציפלינריות ועל יושרה

Ron Haviv הוא צלם רב מעללים. כאחד ממקימי סוכנות הצלמים VII הוא ידוע כפוטוג'ורנליסט עצמאי חסר מעצורים, אבל הוא גם מלמד ומרצה במספר מוסדות יוקרתיים. צד פחות מוכר שלו הוא הצילום המסחרי: Haviv מצלם חומר תדמיתי שמשמש פירמות במגוון ענפים. בין השאר, תצלומיו הופיעו בקמפיינים מסחריים של חברת כרטיסי אשראי, של יצרן מעבדי מחשבים, של פיצריה, של ערוץ טלוויזיה ידוע ושל שני יצרני הנשק הגדולים בעולם. אין ספק שהוא איש עסוק ולמען האמת לא חסר לו כישרון.
רגע רגע... יצרני נשק? כיצד זה משתלב עם מטרותיה של סוכנות הצילום שבהקמתה השתתף והוא עדיין חבר פעיל בה? הרי המנכ"ל שלה מדגיש שוב ושוב את מחוייבותם של צלמיה ליושרה עיתונאית ולחתירה ל"שינוי חיובי". James Nachtwey, שותפו וחברו של Haviv כתב פעם:
Haviv עצמו הגיב על הדברים וציין, בקצרה, שאין קשר בין פעילותו כפוטוג'ורנליסט ערכי בסוכנות בה הוא משמש כשותף מייסד לבין פעילותו הפרטית כצלם מסחרי.


הסיפור הזה, שהועלה לדיון ע"י Benjamin Chesterton מבעלי הבלוג המשובח Duckrabbit, מעלה בי הרהורים. האם היושרה העיתונאית היא "כובע" שפוטוג'ורנליסט חייב לחבוש רק בשעה שהוא עוסק בפוטוג'ורנליזם? האם מותר לו לפשוט את הכובע הזה לאחר יום העבודה? האם צלם שהופך את עורו בהתאם ללקוח שלו יכול להמשיך ולהנות מן האמון העומד בבסיסה של העיתונות? אלה הן שאלות קשות, אבל לתחושתי יש כאן בעיה אתית אם לא מוסרית. אינך יכול להפנות את דעת הקהל למוראות המלחמה, להזדעק נוכח סבלם של קורבנות ביום שלישי, לסייע בשיווק של פצצות ביום רביעי ולהרצות בפני תלמידיך על מקצוע הפוטוג'ורנליזם ביום חמישי. כלומר, אתה יכול לעשות זאת אבל אל תתפלא אם מעשיך יתקלו בביקורת. יתכן מאד ש-Haviv לא היה מודע לשימוש שייעשה בתצלומים שלו. אלא שבמקום לנזוף בסוכן שמכר אותם לתאגידי נשק הוא בחר להציג את הקמפיינים האלה באתר האינטרנט שלו במטרה למשוך לקוחות נוספים. זאת לא טעות מצערת. זה חוסר הבנה של כללי האתיקה העיתונאית במקרה הטוב וקלקול מוסרי במקרה הפחות טוב.

עניינו של Ron Haviv מריח למרחוק, אבל זו רק דוגמה אחת לבעיה רווחת: עולם המסחר מלא בשקרים. שקרים קטנים, שקרים גדולים, שקרים לבנים ושקרים שחורים. כאשר אתה משמש כצלם מסחרי אתה נושא באחריות מסויימת לשקרים האלה. זה מתחיל מריטוש פגמי עור, ממשיך בהצרת מתניים של דוגמניות ובהגברת הברק של מוצרי מזון ומסתיים בפרסומת לפצצה המשמשת ל"סיכול ממוקד" שעלולה להופיע על תצלום שהפקת:
It’s PNAV (precision navigation). A key feature of Lockheed Martin’s Small Diameter Bomb. Providing corrected GPS coordinate so weapons can strike targets with twice the accuracy of traditional GPS. With its data link, PNAV can give Smaller Diameter Bombs and other strike weapons the all-weather ability to hit moving targets and also provide warfighters  an ability to monitor weapons after launch. Small Diameter Bomb. PNAV. Proven technology. Only from Lockheed Martin -the low risk solution for the U.S Air force.
כשאתה מוכר תצלום פרי יצירתך לכל המרבה במחיר (או יוצר אותו לפי הזמנה) לכל הפחות ברר אם המוצר שתסייע בשיווקו עולה בקנה אחד עם הערכים שלך.
.

3 תגובות:

  1. כנראה שחוסר היכולת להמשיך להתפרנס מפוטוג'ורנליזם נותן את אותותיו...

    מצד שני, אני חושב שעל מנת להיות פוטוז'רנליסט טוב, צריך ערכים מתאימים ודעות מוצקות כך שההתנהגות הנ"ל בהחלט גורמת להרמת גבה. הקטע שהוא גם מלמד פוטוז'ורנליזם בכלל הורס, כנראה שלא שמע על האמרה:
    Practice what you preach

    השבמחק
  2. אנונימי2.6.2012, 0:08

    ואם הפצצות שהוא מסייע בקידומן יהרגו טרוריסטים? הבעיה היא לא היצרן, הבעיה היא הממשלות שעושות בנשק שימוש.
    נשמע לי מופרך לשפוט צלם על כך שהוא משתמש בכישרונו לשימושים מסחריים. אם תוכיח שהוא בגד בערכים עיתונאיים למען תדמיתו של הלקוח (בדיווח שקר, או הימנעות מפרסום חומר שיזיק ללקוח,למשל) אזי יש מקום לביקורת שאתה מעלה.

    השבמחק
    תשובות
    1. אנונימי2.6.2012, 0:22

      מחזק את הטענה, שאול דבריך נשמעים כדברי יפה נפש. אני בטוח שאם התמונות שלו היו משמשות אירגון שמאל המציג עוולות הדבר הנושא כלל לא היה עולה.

      מחק

Google Analytics Alternative