יום חמישי, 19 ביולי 2012

למקומות, היכון, צא!

אחת לשנתיים מתקיימת בעיר קלן שבגרמניה האולימפיאדה של יצרני ציוד הצילום – תערוכת פוטוקינה. ברבות השנים הפכה התערוכה הזאת – הגדולה והחשובה מסוגה – לכר פורה של חידושים טכנולוגיים. מוצגים בה לראווה המוצרים פורצי הדרך ביותר הקשורים בצילום. מצד שני, לא כל מה שמוכרז לפני התערוכה הזאת חשוב. היצרנים השונים מנצלים את ההד שניתן לפוטוקינה על מנת למשוך תשומת לב למוצרים אבולוציוניים הדומים להפליא לאלה שהם מחליפים. ותשומת הלב אכן נתונה: החודשיים שמקדימים את פתיחת התערוכה גורמים לכל חובב צילום / טכנולוגיה דפיקות לב מואצות. הסקרנות אינה יודעת גבולות: אילו חידושים יציע היצרן "שלי"? על מה יכריז המתחרה? איזה מוצר יתבסס בעקבות התערוכה כ"כוכב עולה"?
שתי הפוטוקינות הקודמות נשאו איתן בשורות משמעותיות שהיוו אבני דרך בהתפתחות הצילום הדיגיטלי. ב-2008 פרצה לתודעה טכנולוגיית ה-EVIL, זו שהולכת ומתבססת בשוק המצלמות האיכותיות. התערוכה שהתקיימה ב-2010 עמדה בסימן מיזוג הוידאו לתוך צילום הסטילס (הניצנים הראשונים הופיעו עוד קודם לכן, אבל ב-2010 הוידאו שטף את עולם הצילום ויישומים איכותיים ונוחים להפעלה החלו להופיע במצלמות המתקדמות).

מה יקרה אפוא בפוטוקינה של 2012? אין צורך בכושר נבואה מרשים כדי להצביע על כמה מגמות חשובות:
  • פופולאריזציה של החיישן הגדול – שלושת היצרנים שמפתחים מצלמות דיגיטליות בעלות חיישן "מלא" צפויים להכריז על מצלמות זולות יחסית בהן יותקן חיישן כזה. עד כה החיישנים הגדולים האלה היו שמורים למצלמות שהצטיינו במימדים גדולים, באיכות בניה גבוהה ובמערכות אלקטרוניות שהיוו את המילה האחרונה לתקופתן (מלבד יוצא מן הכלל בולט אחד). עתה הגיע זמנן של מצלמות חיישן "מלא" זולות יותר שיציעו את "איכות התמונה" (כפי ששמתם לב, אני נאלץ להשתמש כאן בהרבה מרכאות כפולות) הגבוהה ביותר הקיימת במעטפת בסיסית וזולה יותר. זה יקרה מפני שהחיישן ה"מלא" איננו מציע עוד יתרונות מעשיים משמעותיים על פני אחיו הקטנים יותר. במלים אחרות, הוא אינו מצדיק עוד את מחיריהן של המצלמות ה"מקצועיות". יתרון הרזולוציה של החיישנים האלה נשחק עם הופעתם של חיישנים "בינוניים" מפורטים ביותר. יתרון הניקיון ברגישות גבוהה אולי נשמר, אבל הוא פחות שימושי מאשר היה בעבר וכך גם יתרון הטווח הדינאמי.
  • מצלמות fusion – המיקוד האוטומטי העתידי יהיה היברידי. המצלמות יתמכו בשתי שיטות המיקוד האוטומטי – PDAF ו-CDAF ובכך ישיגו גמישות מירבית הן בעת צילום סטילס והן בעת הסרטת וידאו. המיקוד מבוסס הפאזות לא ידרוש עוד מערכת אופטית מקבילה והתוצאה תהיה ירידת קרנה של מצלמת הרפלקס (זה רק יתחיל להיות מורגש בפוטוקינה הקרובה, אבל עד התערוכה של 2014 השינוי יהיה בולט). המשך הפיתוח של העינית האלקטרונית רק יפחית את הצורך במראה ובפריזמה. מצד שני, יופיעו מצלמות EVIL גדולות יותר מאלה המוכרות לנו כיום. הן יהיו גדולות מכיוון שיהיה עליהן לשאת עדשות שנוצרו עבור מצלמות רפלקס. בכלל, הגבול שבין DSLR ו-EVIL יהיה מטושטש יותר מכפי שהוא היום. אני מאמין שמערכת EVIL ראשונה שתישא את המאפיינים האלה תוצג כבר בשבועות הקרובים.
  • התריס הפרוגרסיבי – פעולת התריס המצוי בכל מצלמה גורמת לחשיפה של החיישן למשך פרק הזמן הדרוש ולהחשכתו מיד לאחר החשיפה. היצרנים השונים שוקדים מזה זמן רב על פיתוחו של תריס "וירטואלי" שידליק ויכבה את החיישן לפי הצורך מבלי להחשיך אותו באופן פיזי בין חשיפה אחת לשניה. תריס פרוגרסיבי שכזה יאפשר חשיפה שקטה לחלוטין, רצף חשיפות מהיר ביותר ומגוון מניפולציות שדורשות כיום יותר מאשר חשיפה אחת (כמו HDR במצלמה, יצירת תצלומים פאנורמיים והפחתת רעש באמצעות מיצוע). אני משוכנע שמצלמה ראשונה בעלת תריס פרוגרסיבי תופיע בחודשים הקרובים, אם כי יתכן שזה יקרה רק אחרי פוטוקינה.
מגמות פחות חשובות שיבואו לידי ביטוי בפוטוקינה הקרובה:
  • הופעת עדשות מהירות יותר במצלמות קומפקטיות (הגיע הזמן).
  • הסוף למרוץ הרזולוציה (מאוחר מדי).
  • שיפור איכות הוידאו המופק ע"י מצלמות סטילס (תדירות דגימה גבוהה יותר, הפחתת moiré והגברת הרזולוציה).
  • שיפור דרמטי ב"איכות התמונה" של מצלמות סלולאריות.
  • הכנסת רכיבי תקשורת אלחוטית למצלמות.
  • עליית קרנם של יצרני עדשות "חיצוניים" בשוק ה-EVIL.
  • מיצוי רזולוציית העדשות בדגמי ה-DSLR וה-EVIL החדשים (20-24MP בחיישני APS-C, 16-18MP בחיישני 4/3 וכו').
זהו. קחו הכל בקלות וזכרו שגם אם היצרן "שלכם" מאכזב, כנראה שהוא יטול מחדש את ההובלה בעוד שנה-שנתיים. זו דרכו של עולם. ועוד משהו: ריבוי ההכרזות הצפוי יגרום ליצרנים השונים (ולתומכיהם בפורומים, בבלוגים, בעצם בכל מקום) להלל, לקלס, לשבח, לפאר ולרומם את מוצריהם החדשים מעבר למידה הרגילה. אין צורך להאמין לכל מילה. רוב המוצרים שיוכרזו יהיו טובים מקודמיהם אך במעט ולא יתרמו דבר לצילום שלכם. זו אולי ההזדמנות להזכיר את דבריו האלמותיים של Ernst Haas:
Leica shmieca. The camera doesn’t make a bit of difference. All of them can record what you are seeing. But, can you see?
18-23 בספטמבר, 2012
 .

3 תגובות:

  1. מרגע שעברתי "צד" פעם אחת אין לי יותר יצרן "שלי", אני נאמן רק לדגם הנוכחי שלי, מקווה להחזיק בו כמה שיותר זמן. כשאחליט להחליף שוב, אסתכל על כל היצרנים.

    השבמחק
  2. אנונימי19.7.2012, 19:43

    המילה המתאימה ביותר לשלושת הפרשנויות הראשונות שלך היא ק י ש ק ו ש, ההמשך קצת יותר סביר טכנולוגיות אם כי נושא מיצוי הרזולוציה שמופיע אצלך בשמות שונים שלוש פעמים...מאיפה אתה מביא את זה?
    כך לדוגמא את הטלפון החדש של נוקיה... מלחמת הפיקסלים עוד צעירה והיא לא תלויה לחלוטין בצורך המעשי וזאת על אף יתרונותיה הרבים.

    השבמחק
  3. יצרן זה כמו קבוצת כדורגל. יוצר מין נאמנות שאין בה שום "הגיון".
    בין היצרנים הגדולים לא סביר שיהיה הבדל אמיתי.
    מצלמה מוצלחת מצד אחד זוכה בתגובה הולמת מהצד השני גם אם זה לוקח זמן מה.
    ההגיון היחידי בבחירת יצרן הוא מה הוא עושה לך כצלם.
    לייקה מייצרים מצלמות שאין בהן שום דבר מיוחד מלבד יצירת תחושת שייכות למותג יוקרתי ומיוחד.
    זה הגיוני להיות קשור אמוציונלית למצלמה? לפירמה? לדגם?
    בהחלט. רגשות הם הכל בצילום. הבטחון או המגבלות או היתרונות שיש או שאנחנו מייחסים למצלמה שלנו ישתלבו בחווית הצילום וישפיעו עליה.
    רובנו מצלמים במצלמה "שלנו". הגיוני יותר היה שאם יש לנו חבר מצלם, לדוגמא, שנשתף את הציוד. פסיכולוגית אנחנו רוצים להרגיש שייכות לאביזר צילום "שלנו".
    ככה זה ברוב המקרים.
    איך שלא יהיה המצלמה בסופו של דבר היא מכשיר הקלטה והעין ו/או העבודה שלנו יקבעו את התוצאות.

    השבמחק

Google Analytics Alternative