יום שישי, 24 באוגוסט 2012

על צילום רחוב והגדרות, מאת שגיא קורטלר

ברסון הגדיר את עצמו כסוריאליסט. כשהקימו את מאגנום, קאפה אמר לו שיציג את עצמו כפוטוג'ורנליסט על מנת לקבל יותר עבודות (כך שמעתי את ברסון אומר בעצמו, בסרט שנעשה עליו).
כנראה שהגדרות ותארים נוצרים על מנת לשרת מטרות שונות. סוריאליסט כאמן שיוצר עבור עצמו, פוטוג'ורנליסט עבור פרנסה. שני כובעים, איש אחד. מה זה ביננו כובע שלישי? צלם רחוב...

בטורקיה, ל"קפה הטורקי" קוראים רק קפה
בברזיל, ל"אגוזי ברזיל" קוראים אגוזים
ברחוב, ל"צלם הרחוב" קוראים צלם

הרחוב הוא הסטודיו של צלם הרחוב, שם הוא מרגיש בבית, בנוח. שם הוא יוצר.
אלה שיושבים בסטודיו מכנים את אותו צלם - "צלם רחוב".

גם Winogrand תיעב שהגדירו אותו "צלם רחוב", לעומתו את יש צלמים כמו Alex Webb שמגדירים עצמם כצלמי רחוב, גם אם חלק מהעבודות שלהם מרגישות יותר דוקומנטריות.

אך בכל זאת יש דבר כזה "צילום רחוב" והעוסקים במלאכה, הם צלמי רחוב.

השבוע השקתי עם חברי היקרים, קולקטיב צילום רחוב חדש. כרגע חברים בו רק המקימים אך בעתיד הוא יקבל את הציביון הבינלאומי אליו אנו חותרים.
קשה להגדיר מהו צילום רחוב, וגם לא נכנסו להגדרה הזאת אבל כן ניסינו לתאר מה מרגיש ומה דוחף צלם רחוב, אפשר לקרוא זאת בדף האודות שלנו:
http://www.streetgangphotos.com/about.html.

אני חושב שברסון היה מתחבר לגישה הזאת. קרא לזה צילום רחוב, קרא לזה סוריאליזם או צילום דוקומנטרי, זה לא משנה, זאת רק דרך לשווק את עצמך, לתייג את עצמך, ליצור שפה משותפת כפי שמהנדס יכול להציג עצמו כ"מהנדס" או כמהנדס חשמל" לדוגמה, אין פסול בשתי הדרכים. העיקר שהתוכן עובד.
.

תגובה 1:

Google Analytics Alternative